<h1>רבינו ירוחם ני"ב ח"ז</h1>
<h2>דף צה.</h2>
המוצא תפלין בשבת מכניסן זוג זוג כלומר של יד ושל ראש נקראין זוג ויכניסם כך עד שיכלו כל התפלין ודוקא ישנים כלומר שיש להם קשר אבל לא חדשי' כלומר שאין להם קשר אפילו יש בהן רצועות שאולי הן קמיעין ואפילו הן תפלין שאין יכול להניחן בלא קשר והקשר אסור לעשות בשבת. מצאן צבותין זוג זוג או כרוכים ביחד כלם אם יכול להכניסן זוג זוג קודם שתחשך מכניסן ואם לאו מחשיך עליהן עד הערב ומביאן ובשעת הסכנ' מכסה אותן והולך לו ודוקא בסכנת גוים כלומר בשעת השמד אבל בסכנת לסטים ואין שמד ומתירא שמא יבוזו התפלין מכניסן כל פחות פחות מארבעה אמות כך פשוט בעירובין.
<h2>דף צז:</h2>
היה קורא בספר על האסקופה כלומר ספות הבית של מטה ונתגלגל הספר מידו לרשות הרבים כי הספרים שלהם היו כלם בגלילה וקצת הגלילה מן הספר בידו והראש האחר מן הגלילה נתגלגל לרשות הרבים אפילו נפל לארץ ראשו האחר מאחר שראש הגלילה בידו גוללו אצלו שאף על פי שהוא אסור מדרבנן שמא יפול כלו לארץ ויביאנו משום בזוי כתבי הקדש התירו זה מפני שמיירי באסקופה הנדרסת ואם יניחנו שם היה בזוי לספ'. אבל היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספ' מידו וראשו האחד בידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים סמוך לקרקע גוללו ואם נתגלגל למטה מעשרה הופכו על הכתב שיהא הכתב כנגד הכותל משום בזוי ואף על גב דגבי ספרים לא התירו להפוך יריע' על הכתב כמו שכתבתי במקומו בכאן התירו דאי איפשר לכסותה. ומה שאמרנו למטה מעשרה שהופכו דוקא בכותל משופע שמרחיב למטה וכבר נח עליו הגלילה אבל בכותל שאינו משופע אפילו למטה משלשה טפחים גוללו אצלו כל [שלא] (ש)הגיע לקרקע ואפילו שנשאר על הקרקע מלא החוט דבעינן הנחה על גבי משהו וליכא כך פשוט בעירובין.
<h2>דף קד.</h2>
להשמי' קול בשבת מחלקת בערובין עולא סבר כי אולודי קלא אסור כלומר להשמיע שום קול אסו' אפי' שלא יהא כמין זמר כגון להכו' בדלת הבית בשבת וכן כל כיוצא בזה וכן לשחוק באגוזים אסור משום השמע' קול וכן אסו' להטיף מים במקום שישמיע קול וכן למלאת מים מן הבור בגלגל התלוי שהולך בו החבל אסור. ורבה סבר כי כל השמעת קול מותר זולתי כעין זמר שהוא אסור כעין זמזומי פי' הם כעין קערות ותופסין אותם בשני ידים ומכין בהן אחת באחת והן עשויות מנחשת או מכסף וכן כל כיוצא בזה כי לשחוק באגוזים אסור משום אשוויי גומות וכן למלאת על ידי גלגול אסו' שמא ימלא לגנתו וכתבתיו בח' י"ז ובדיני מבוי בענין המים. וכתב רי"ף כי יש מהגדולי' שפסקו כעולא וכן פסק ר"ח ורי"ף פסק כרבה וכן בתוס' וכן כתב ר"ת. ולענין לשחוק בשבת באגוזים או בשקדים לאותם שפסקו כעולא אסור אפילו על גבי מחצלת ולאותם שפסקו כרבה מותר ע"ג מחצלת דליכא אשוויי גומות וכן כתב הרמב"ם ולא נגזור שמא ישחוק בהן על גבי (מחצלת) [קרקע] דאפילו על הקרקע אינו אסור אלא משום גזירה (לגזירה) וגזירה לגזירה לא עבדי' הילכך לשחוק בהם על גבי מחצלת או ע"ג בגדים או טבלא מותר לאותן שפסקו כרב'.
